ביטול כתב אישום: טענות מקדמיות, הגנה מן הצדק, וחזרה של התביעה מהאישום

טענות מקדמיות

אחרי תחילת המשפט, הנאשם רשאי לטעון טענות מקדמיות, ובהן חוסר סמכות, פגם בכתב האישום, עובדות שאינן מהוות עבירה, זיכוי או הרשעה קודמים באותו מעשה, משפט אחר תלוי ועומד, חסינות, התיישנות, חנינה, וסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית (סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי). כשטענה מתקבלת, בית המשפט רשאי לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום (סעיף 150).

את הטענות של חוסר סמכות מקומית ושל פגם בכתב האישום אפשר להעלות בשלב מאוחר יותר רק ברשות בית המשפט (סעיף 151). לכן בודקים אותן מיד.

הגנה מן הצדק

כשהגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות, למשל אכיפה בררנית, שיהוי חריג או התנהגות פסולה של רשויות האכיפה, אפשר לבקש לבטל את האישום (סעיף 149(10)). ראו הגנה מן הצדק.

חזרה של התביעה ועיכוב הליכים

התביעה רשאית לחזור בה מאישום אחרי תחילת המשפט, כל עוד הנאשם לא הודה בעובדות שמרשיעות אותו (סעיף 93). חזרה לפני תשובת הנאשם לאישום מביאה לביטול האישום, וחזרה אחרי התשובה מביאה לזיכוי (סעיף 94). היועץ המשפטי לממשלה, או מי שהוסמך, רשאי לעכב את ההליכים לפני הכרעת הדין (סעיף 231). לעיתים פנייה מנומקת לתביעה, אחרי שהתגלה משהו בחומר, מובילה לאחת מהתוצאות האלה בלי דיון בבית המשפט. ראו עיכוב הליכים והתליית הליכים.

כשביטול מלא אינו אפשרי

לעיתים קרובות, התוצאה הריאלית היא תיקון: השמטת אישום, סעיף עבירה קל יותר, או עובדות מצומצמות. גם זה משנה את העונש ואת הרישום.

ההחלטה איזו דרך לבחור מתקבלת אחרי קריאה של חומר החקירה כולו, לפני התשובה לאישום. לפעמים מתברר שפנייה מנומקת לתביעה תשיג יותר מטענה מקדמית, ולפעמים להפך.