התובע רשאי, בכל עת אחרי תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר (סעיף 93 לחוק סדר הדין הפלילי). יש לכך מגבלה אחת חשובה: אם הנאשם כבר הודה בעובדות שיש בהן כדי להרשיע אותו באותו אישום, התובע אינו יכול לחזור בו. ואם העובדות שהודה בהן אינן מספיקות להרשעה, החזרה אפשרית רק ברשות בית המשפט.
ביטול או זיכוי
כאן נמצא ההבדל המעשי. חזרה לפני שהנאשם השיב לאישום מביאה לביטול האישום. חזרה אחרי התשובה מביאה לזיכוי מאותו אישום (סעיף 94(א)).
ההבדל אינו טכני. זיכוי הוא הכרעה, ולא ניתן להעמיד את הנאשם שוב לדין על אותו מעשה. ביטול משאיר פתח תיאורטי להגשה מחדש, בכפוף לכללים. לכן, כשמתנהל משא ומתן עם התביעה על הורדת אישום, התזמון של התשובה לאישום יכול להיות חלק מהשיקול.
ביטול בהסכמה
עד הכרעת הדין, בית המשפט רשאי לבטל אישום בהסכמת התובע והנאשם, ודינו של ביטול כזה כדין ביטול לפני התשובה לאישום (סעיף 94(ב)). אישום שבוטל כך לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו (סעיף 94(ג)). זה המסלול שנפוץ בהסדרי טיעון, כשאחד האישומים נמחק כחלק מההסכמה.
מה מוביל לחזרה
חזרה מאישום מגיעה בדרך כלל כשמשהו השתנה: עד מרכזי שאינו זמין או שינה גרסה, ראיה שנפסלה, מסמך שהגיש ההגנה והציג את האירוע אחרת, או הסכמה במסגרת הסדר. פנייה מנומקת לתביעה, אחרי עבודה על חומר החקירה, היא לא פעם הדרך להביא לכך בלי צורך בהכרעה של בית המשפט. ראו גם ביטול כתב אישום ועיכוב הליכים.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 93, 94
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית