קיצור תקופת ההתיישנות והמחיקה של רישום פלילי: הסמכות של נשיא המדינה, ואיך מבקשים

התיישנות ומחיקה: שני שלבים

אחרי תקופת ההתיישנות, הרישום עדיין קיים, אבל נמסר רק לגופים מצומצמים (סעיף 18(ג) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). תקופת המחיקה מתחילה בתום תקופת ההתיישנות (סעיף 21(א)), ואחריה המידע נמסר רק לגורמים מעטים עוד יותר (סעיף 21(ב)).

אצל בגיר שלא נגזר עליו מאסר ואין לו רישום נוסף, תקופת ההתיישנות היא ארבע שנים, ובעבירות מין, אלימות או סמים חמש. מאסר של עד חמש שנים: שבע שנים ועוד תקופת המאסר (סעיף 19). תקופות המחיקה דומות, ונוספות על ההתיישנות (סעיף 22). הרשעה חדשה בתוך התקופה דוחה את סיום התקופות של כל הרישומים (סעיפים 18(ז), 21(ג)). ויש עבירות שאינן מתיישנות כלל (סעיף 24). ראו התיישנות ומחיקה.

הסמכות של נשיא המדינה

נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של רישום פלילי. הוא רשאי גם לקבוע שעבירה מהסוג שאינו מתיישן תתיישן או תימחק, ולקבוע לכך מועדים (סעיף 25). הרשעה שהנשיא הורה למחוק, דינה כדין רישום שנמחק (סעיף 21(ד)).

איך מבקשים

הבקשה מוגשת לנשיא המדינה, באותו מסלול כמו בקשת חנינה, דרך מחלקת החנינות במשרד המשפטים. ראו בקשת חנינה לנשיא המדינה. הבקשה מתבססת על שני דברים: למה זה חשוב עכשיו, ומה השתנה מאז העבירה. מצרפים מסמכים על הצורך הקונקרטי, כמו הצעת עבודה, דרישה של רשות זרה או חסימה ברישוי, ומסמכים על אורח החיים מאז: עבודה, לימודים, משפחה, טיפול ושיקום.

מה זה משנה בפועל

כשרישום מתיישן או נמחק, גם פסלות שנובעת ממנו יכולה לפקוע, לפי סוג הגוף שמחליט (סעיף 26). מנגד, יש גופים, ובהם גופי ביטחון ומשטרה, שממשיכים לקבל מידע גם על רישום שנמחק. כדאי לבדוק מראש אם הקיצור אכן פותר את הבעיה הספציפית.