עיכוב הליכים מוסדר בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי. התליית הליכים מוסדרת בסעיף 94א. שניהם חלים רק אחרי שהוגש כתב אישום, ושניהם משאירים את התיק בלי הכרעה. כאן הדמיון נגמר.
מי מחליט ולמה
עיכוב הליכים הוא החלטה של היועץ המשפטי לממשלה, או של מי שהוא אצל לו את הסמכות, כמו פרקליט המדינה או מנהל תחום עיכובי הליכים בפרקליטות בעבירות עוון וחטא (סעיף 231(ב)). היועץ מגיש לבית המשפט הודעה מנומקת בכתב, ובית המשפט מפסיק את ההליכים. אין לו שיקול דעת לסרב (סעיף 231(א)). העילות אינן מפורטות בחוק. בפועל מדובר בנסיבות כמו מצב בריאותי קשה של הנאשם, חלוף זמן רב, שינוי בעמדת התביעה, או אינטרס ציבורי אחר. לרוב ההגנה היא שמבקשת. הרחבה במאמר עיכוב הליכים.
התליית הליכים היא החלטה של בית המשפט עצמו, מיוזמתו או לבקשת התובע, כשהוא נוכח שאי אפשר להביא את הנאשם להמשך משפטו (סעיף 94א(א)). המקרה הטיפוסי: נאשם שעזב את הארץ, שלא אותר, או שמתחמק מהמשפט. ההתליה אינה ויתור. היא הקפאה עד שהנאשם יימצא.
עד מתי
גם המועד שונה. עיכוב אפשרי מהגשת כתב האישום ועד הכרעת הדין. התליה אפשרית עד גזר הדין, כלומר גם אחרי הרשעה, אם הנאשם נעלם לפני שנגזר דינו.
חידוש
אחרי עיכוב הליכים, היועץ רשאי לחדש את ההליכים בהודעה לבית המשפט, כל עוד לא עברו חמש שנים בפשע ושנה בעוון מיום העיכוב. ואם ההליכים עוכבו פעם שנייה, אי אפשר לחדש אותם עוד (סעיף 232).
אחרי התליה, כשמתאפשר להביא את הנאשם, התובע מודיע בכתב שהוא רוצה לחדש, ובית המשפט מחדש את ההליכים מהשלב שבו נעצרו (סעיף 94א(ב)). כאן אין מגבלה דומה של שנה או חמש שנים. יתרה מזו, כשההליכים הותלו משום שהנאשם התחמק מהדין, אפשר לחדש אותם באישור היועץ המשפטי לממשלה גם אחרי שעברו תקופות ההתיישנות הרגילות (סעיף 94א(ג)). כלומר, מי שעזב את הארץ באמצע משפט אינו יכול להניח שהזמן יעבוד לטובתו.
מה רשום
התליית הליכים נרשמת במרשם המשטרתי כחלק מהמידע על תיק תלוי ועומד (סעיף 27(א)(1) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). מבחינת המרשם, התיק עדיין פתוח.
עיכוב הליכים נרשם במרשם המשטרתי כתיק שעוכבו בו ההליכים (סעיף 27(א)(3)). ביטול של רישום כזה לפני הזמן אפשרי, אבל טעון הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך (סעיף 33(א)). הרחבה במאמר עיכוב הליכים והרישום.
ומה זה אומר בפועל
מי שקיבל עיכוב הליכים יכול, ברוב המקרים, להמשיך בחייו, תוך ידיעה שבתקופה מסוימת התיק עוד יכול לחזור. מי שההליכים נגדו הותלו נמצא במצב הפוך: התיק פתוח, לעיתים ניתן נגדו צו הבאה, וכל מפגש עם רשויות האכיפה עלול להחזיר אותו לבית המשפט. הדרך לסגור תיק כזה היא בדרך כלל להתייצב, ולפעמים לנהל קודם מגעים עם התביעה דרך עורך דין.
ויש מצב שלישי שלפעמים מתבלבלים בינו לבין השניים: הפסקת הליכים בשל כך שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין מסיבות נפשיות או שכליות (סעיף 170). זו החלטה של בית המשפט, על בסיס חוות דעת רפואית, והיא מוסדרת בנפרד.
מקורות
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 9, 94א, 231, 232
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, סעיפים 27, 33
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית