
ההודעה שהתיק נסגר מביאה הקלה, ובצדק. אבל המילה "נסגר" מכסה כמה תוצאות שונות מאוד, לפי העילה שבה התיק נסגר. אחת מהן מוחקת את התיק מהמרשם המשטרתי מיד. האחרות משאירות אותו רשום שנים, ולפעמים חוסמות רישיון נשק, משרה או ויזה. ההודעה עצמה ברוב המקרים לא אומרת באיזו עילה מדובר, ולכן הצעד הראשון הוא לברר.
ארבע עילות
| העילה | מה היא אומרת | נשאר במרשם המשטרתי? |
|---|---|---|
| חוסר אשמה | העבירה לא נעברה, או שלא אתה עברת אותה | לא. הרישום מוסר (סעיף 62(ב)(4)) |
| חוסר ראיות מספיקות | לא נקבע שלא עשית דבר, אלא שאין מספיק ראיות להעמיד לדין | כן, כתיק סגור |
| נסיבות העניין בכללותן | יש ראיות מספיקות, אבל הוחלט לא להעמיד לדין בגלל הנסיבות | כן, כתיק סגור |
| החלטה שלא לחקור | בעבירה שאינה פשע, קצין החליט שלא לפתוח בחקירה (סעיף 59) | ככלל כן, והמשטרה רשאית במקרים מסוימים שלא לכלול אותה |
העילות קבועות בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, והן מופיעות במפורש גם בסעיף 64, שעוסק בערר של מתלונן. ההשלכה על הרישום קבועה בסעיף 27 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים.
העילה השלישית מבלבלת אנשים. רבים מכירים אותה בשם הישן, "חוסר עניין לציבור", והיא נשמעת מתונה יותר מ"חוסר ראיות". אבל מי שקורא את הרישום מבין ממנה שהיו ראיות מספיקות, ולכן לא פעם היא פחות טובה לחשוד. החלטה כזו טעונה אישור של בעל תפקיד בכיר בתביעה, לפי סוג העבירה (סעיף 62(א)). ההרחבה במאמר על עילות סגירת תיק.
יש גם דרך חמישית לסיים תיק בלי כתב אישום: הסדר מותנה. תובע שמצא שיש ראיות מספיקות רשאי, בעבירות מסוימות ובתנאים שהחוק קובע, לערוך הסדר עם החשוד במקום להגיש כתב אישום. כשהתנאים מתמלאים, התיק נסגר "בהסדר". הוא אינו נרשם במרשם הפלילי אבל נרשם במרשם המשטרתי (סעיפים 67א-67ו). ההסדר דורש הודאה בעובדות, ולכן קודם מעיינים בחומר, כפי שמוסבר במאמר על הסדר מותנה.
איך מבררים
על החלטה שלא להעמיד לדין נשלחת לחשוד הודעה בכתב. ברוב המקרים אין בה עילה, אלא הפניה לבירור בכל תחנת משטרה או בדרך אחרת שהמשטרה פירטה (סעיף 62(ב)(1)). ההסדר הזה נועד להגן על החשוד, כי מכתב בדואר עלול להגיע לידיים אחרות. בעבירות מין ואלימות העילה כתובה בהודעה עצמה. בנוסף, כל אדם רשאי לעיין במרשם המשטרתי על עצמו, ושם רשומים התיק הסגור ועילתו (סעיף 4 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים).
לפעמים ההודעה לא מגיעה בכלל, בגלל כתובת ישנה או דואר שלא נמסר. מי שנחקר ולא שמע דבר זמן רב יכול לבדוק את מצב התיק בעיון במרשם, ומי שהיה מיוצג בחקירה יכול לבקש מעורך הדין לברר מול היחידה החוקרת או התביעה. את ההודעה, כשהיא מגיעה, שומרים. אחרי שנים, כשמבקשים רישיון נשק, משרה, אשרה או ביטול רישום, מסמך שמראה מה נסגר, מתי ובאיזו עילה חוסך הרבה. ראו הודעה על סגירת תיק.
מה עושים עם כל עילה
| מה גילית | מה שוקלים |
|---|---|
| חוסר אשמה | לוודא, אחרי זמן מה, שהתיק אכן הוסר מהמרשם המשטרתי |
| חוסר ראיות או נסיבות העניין, ויש חומר שמלמד על חפות | בקשה מנומקת לתובע לשנות את העילה לחוסר אשמה |
| חוסר ראיות או נסיבות העניין, בלי בסיס לשינוי, והרישום חוסם משהו עכשיו | בקשה לביטול הרישום לפני הזמן |
| עבירה שאינה פשע, ושבע השנים כמעט עברו | לרוב אפשר להמתין, אלא אם הרישום חוסם משהו כבר עכשיו |
| עבירת פשע | אין ביטול אוטומטי בחלוף זמן, ולכן בקשה לשינוי עילה או לביטול חשובה במיוחד |
שינוי עילה
חשוד שהתיק נגדו נסגר רשאי לפנות לתובע שסגר אותו בבקשה מנומקת לשנות את העילה (סעיף 62(ב)(4)). הבקשה נשענת על מה שיש בתיק, לא על מה שהחשוד יודע, ולכן הצעד הראשון הוא לבקש לעיין בחומר ככל שאפשר. היא מתאימה כשהחומר מלמד על חפות ולא רק על מחסור בראיות לאשמה: תיעוד כמו מצלמות, נתוני מיקום או רישומי כניסה; מסמכים עם תאריך כמו קבלות, אישורים והתכתבויות; עדים בלתי תלויים שגרסתם לא נבדקה; או מתלונן שחזר בו והסביר למה.
לשינוי עילה יש יתרון שקל לפספס. החלטה שקובעת שאין אשמה מציבה מכשול גבוה יותר בפני פתיחה מחדש של התיק מאשר החלטה שאומרת רק שאין מספיק ראיות. ההרחבה במאמר מתי מומלץ לבקש שינוי עילת סגירה.
ביטול רישום לפני הזמן
תיק סגור בעבירה שאינה פשע מבוטל מהמרשם המשטרתי בתום שבע שנים מיום האירוע, וחמש אצל קטינים, אלא אם אמות המידה קובעות אחרת (סעיף 33(ג)). קצין בכיר רשאי לבטל רישום כזה גם קודם, לפי אמות מידה שמתחשבות בזמן שחלף, בגיל ביום האירוע, בנסיבות האישיות, במידע פלילי נוסף ובחומרת העבירות. בקשה כזו מתאימה כשהרישום חוסם משהו מוחשי, כמו רישיון, תפקיד או לימודים, וכשהחיים מאז האירוע מראים התנהלות נורמטיבית. מה שמשנה את התוצאה הוא בקשה מנומקת, עם מסמכים, שמתייחסת לכל אחד מהשיקולים. ראו ביטול רישום משטרתי.
מי רואה תיק סגור
תיק סגור אינו הרשעה. מידע עליו נמסר רק לגופים שמנויים בתוספת השישית לחוק המידע הפלילי (סעיף 31), ומעסיק רגיל אינו ביניהם. אינך חייב לגלות תיק סגור למי שאינו זכאי לקבל את המידע, ולא תישא באחריות על כך (סעיף 37). ומי שאינו זכאי לקבל את המידע אסור לו להתחשב בו, גם אם הגיע אליו בדרך אחרת (סעיף 38).
ובכל זאת, הרישום משנה דווקא במקומות שבהם הוא נבדק. רישוי נשק, למשל, עובר בדיקה משטרתית שבה תיקים עשויים להילקח בחשבון, כפי שמוסבר במאמר על רישום משטרתי ורישיון נשק.
האם התיק יכול להיפתח מחדש
החלטה שלא להעמיד לדין היא החלטה מנהלית של התביעה, ובניגוד לזיכוי בבית משפט היא אינה סוגרת את הדלת לצמיתות.
המסלול המוכר ביותר הוא ערר של המתלונן. ההודעה על הסגירה נשלחת גם אליו, והוא רשאי לערור בתוך שישים ימים מקבלתה, ומי שדן בערר רשאי להאריך את המועד (סעיפים 63, 64, 65). ערר שמתקבל יכול להחזיר את התיק לחקירה או להוביל לכתב אישום. בתקופה הזו נמנעים מכל קשר עם המתלונן.
תיק שנסגר מחוסר ראיות עלול להיפתח גם כשמגיעה ראיה שלא הייתה קודם. החוק אינו קובע מתי מותר לעשות זאת, אבל גם אינו אוסר. תיק שנסגר בהסדר מותנה יכול לחזור כשהחשוד אינו מקיים תנאי. והגבול לכל אלה הוא הזמן: אין להעמיד לדין אחרי שחלפה תקופת ההתיישנות של העבירה, ככלל עשר שנים בפשע וחמש שנים בעוון, עם חריגים לעבירות חמורות. התקופה מתחילה מחדש מיום ההליך האחרון בחקירה, עם תקרה (סעיף 9), ולכן כדאי לרשום מתי היה ההליך האחרון. ההרחבה במאמר על פתיחת תיק סגור מחדש.
לפני שהתיק נסגר
העילה נקבעת בהחלטה, וההחלטה מתקבלת על סמך החומר. חשוד שיש בידיו מסמכים או עדים שתומכים בגרסתו יכול להביא אותם כבר בשלב החקירה. ובתיקים שבהם נשלח מכתב על הזכות לשימוע לפני כתב אישום, השימוע הוא הזדמנות לבקש סגירה, ולפעמים לבקש שהסגירה תהיה בעילה הנכונה. ראו בקשה לסגירת תיק ושימוע לפני כתב אישום.
שלוש טעויות חוזרות בתיקים כאלה. רבים לא מבררים את העילה בכלל, מתוך הנחה ש"נסגר זה נסגר". אחרים פונים למתלונן אחרי הסגירה כדי לסגור עניין, בדיוק בתקופה שבה הוא עדיין יכול לערור. ורוב האנשים מגלים את הרישום רק כשהוא כבר חוסם משהו, ואז פועלים בלחץ. בקשה לשינוי עילה קלה יותר כשהעובדות עדיין טריות והמסמכים זמינים.
מקורות
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, סעיפים 9, 59, 62, 63, 64, 65, 67א-67ו, התוספת השביעית
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019, סעיפים 4, 27, 31, 33, 37, 38
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית