החזקת סמים: המדריך המלא

שני אנשים נתפסים עם אותה כמות של אותו סם. אחד מהם משלם קנס, והשני יוצא עם כתב אישום על הספקה. ההבדל ביניהם נמצא בכמה מילים בפקודת הסמים המסוכנים, ולא פעם גם במה שכל אחד מהם אמר בחקירה. הפקודה אוסרת להחזיק סם או להשתמש בו בלי היתר, והעונש המרבי הוא 20 שנה. כשההחזקה או השימוש הם לצריכה עצמית בלבד, העונש המרבי יורד לשלוש שנים (סעיף 7). כל השאלה, אם כן, היא באיזה צד של הקו הזה נמצא התיק.

האם קנאביס חוקי בישראל

לא. החזקה ושימוש בקנאביס אסורים לפי סעיף 7, ורישיון לקנאביס רפואי מתיר רק את מה שכתוב בו, ולא גידול. מה שהשתנה ב־2019 הוא דרך האכיפה. חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת - הוראת שעה) קבע לבגירים מסלול מדורג על שימוש עצמי והחזקה לצריכה עצמית: בפעמים הראשונות קנס, אחר כך הסדר מותנה, ובהמשך הליך פלילי. קנס במסלול הזה אינו הרשעה. זו הוראת שעה, ולכן התוקף, התנאים וסכומי הקנס נבדקים לפי מועד האירוע. ראו קנס על קנאביס.

המסלול הזה לא חל על נהיגה. נהג שבגופו סם או תוצרי חילוף החומרים שלו נחשב "שיכור" לפי פקודת התעבורה, עם כל מה שנובע מכך, כפי שמוסבר בעמוד על נהיגה תחת השפעת סמים.

הקו

ההבחנה מורגשת כבר בלילה הראשון. בעבירות סמים שאינן שימוש או החזקה לשימוש עצמי יש לשוטר סמכות מעצר רחבה יותר, ואחרי כתב אישום חלה חזקה של עילת מעצר (סעיפים 21, 23 לחוק המעצרים).

כמויות הסף

לפי סעיף 31(3), מי שהחזיק סם בכמות גדולה מזו שבתוספת השנייה לפקודה, חזקה שהחזיק שלא לצריכתו העצמית, "ועליו הראיה לסתור".

החזקה פועלת לשני הכיוונים. כמות שמעל הסף אינה הופכת אדם לסוחר, כי אפשר לסתור את החזקה בראיות: דפוס צריכה קבוע וכבד, קנייה בכמות גדולה כדי לחסוך, והיעדר כל סימן לחלוקה. וכמות שמתחת לסף אינה מבטיחה סיווג של צריכה עצמית, כי התביעה יכולה להוכיח ייעוד אחר. מה שמעיד על ייעוד אחר הוא בדרך כלל סם שמחולק למנות, משקל אלקטרוני ושקיות ריקות, מזומן שאינו מוסבר, הודעות שמזכירות מחירים והזמנות, ומה שהחשוד אמר בחקירה. הודעה שמזכירה מחיר אינה בהכרח עסקה, ונבחן ההקשר המלא שלה. ההרחבה במאמר על שימוש עצמי או סחר.

שלוש מלכודות

"רק נתתי לחבר" היא אולי ההפתעה הגדולה ביותר. סעיף 13 אוסר לספק סם "בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה". נתינה לחבר במסיבה, חלוקה של כמות שנקנתה ביחד, או העברת שקית עבור מישהו אחר עלולות להיחשב הספקה, שעונשה עד 20 שנה. גם תיווך בעסקה אסור, גם בלי תמורה (סעיף 14).

גידול הוא המלכודת השנייה. גידול סם מסוכן בלי רישיון אסור לפי סעיף 6, והעונש המרבי הוא 20 שנה. בשונה מהחזקה, הסעיף אינו קובע עונש מופחת לגידול לצריכה עצמית, אף שבפועל ייעוד הגידול משפיע מאוד על סעיף האישום ועל העונש. ראו גידול קנאביס.

והשלישית היא החקירה. שואלים בה בדרך כלל למי הסם, מאיפה, למה הכמות כזו, כמה אתה צורך ביום ולמי אתה מוכר. השאלות האלה בונות את תמונת הייעוד, ותשובה לא זהירה הופכת תיק של צריכה עצמית לתיק של הפצה. את הקו בחקירה מחליטים לפני שנכנסים אליה, כפי שמוסבר במאמר על זכות השתיקה בחקירה.

אחרי התפיסה

הסם נתפס, ולעיתים גם הטלפון, כסף או חפצים אחרים, ובחיפוש נערכת רשימת תפוסים שכדאי לבקש ולשמור. החיפוש עצמו כפוף לכללים, וחוקיותו עשויה להיבחן בהמשך. הסם נשלח למעבדה, וחוות דעת של מומחה על בדיקה מדגמית היא ראיה לסוג הסם, למשקלו ולכמותו, כל עוד לא הוכח אחרת (סעיף 31(4)). כשהכמות קרובה לסף, המשקל עצמו הופך לשאלה: ברוטו או נטו, איך נשקל, ובגידול גם אם הצמח היה רטוב או יבש. ומחיקת הודעות אחרי שנודע על החקירה עלולה להיחשב שיבוש מהלכי משפט.

איך התיק מסתיים

בהסדר מותנה החשוד מודה בעובדות ומקיים תנאים, ולא מוגש נגדו כתב אישום. התיק אינו נרשם במרשם הפלילי, אבל נרשם במרשם המשטרתי. מי שמתמודד עם התמכרות עושה נכון אם יפנה לטיפול כבר עכשיו, כי שיקום משפיע על ההחלטות בכל אחד מהמסלולים. ראו הסדר מותנה ואי הרשעה.

מה נבדק בתיקי סחר

בתיקי החזקה שלא לצריכה עצמית ובתיקי סחר, ההגנה בודקת אם החיפוש היה חוקי, אם הוכח שהסם היה בהחזקת החשוד, למשל כשנמצא ברכב או בדירה משותפת, ומה באמת מעיד על הייעוד. ראיה שהושגה בחיפוש שלא כדין עשויה להיפסל לפי הלכת יששכרוב (ע״פ 5121/98), כשקבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, אבל זו החלטה שבשיקול דעת ולא פסילה אוטומטית.

ומעל כל אלה עומד החילוט. כשבית המשפט קובע שהנאשם הוא "סוחר סמים", חלות חזקות רחבות לגבי רכוש: רכוש שלו, של בן זוגו ושל ילדיו מתחת לגיל 21 ייראה כרכוש שהושג בעבירה, אלא אם הוכח אחרת (סעיף 31(6)). זה עשוי להשפיע על המשפחה כולה, כפי שמוסבר במאמר על סחר בסמים.