בדיקת ינשוף אורכת כמה דקות, וההשלכות שלה נמשכות שנים. מי שנוהג כשהוא "שיכור" לפי ההגדרה שבפקודת התעבורה עובר עבירה שעונשה עד שנתיים מאסר, ובנוסף נפסל לשנתיים לפחות (סעיפים 39א, 62(3)). ברוב המקרים הרישיון נלקח כבר בשטח, והנהג מוזמן לקצין שרשאי לפסול אותו ל־30 ימים עוד לפני המשפט. בכל אחד מהשלבים האלה יש מה לעשות, ובחלקם הזמן קצר מאוד.
| מתי | מה קורה | מה עושים |
|---|---|---|
| בכביש | דרישה לדגימת נשיפה, ולעיתים לדם או שתן | מקשיבים להסבר, ואומרים מיד אם יש בעיה רפואית שמקשה לנשוף |
| באותו לילה | נטילת הרישיון וזימון לקצין בתוך שלושה ימים | שומרים את האישור על הנטילה, שמשמש כרישיון עד מועד הזימון |
| אצל הקצין | שימוע, ולרוב פסילה מנהלית עד 30 ימים | מגיעים עם מסמכים על התלות ברישיון ועל עבר הנהיגה |
| אחרי הפסילה | אפשר לבקש מבית המשפט לבטל אותה | בקשה מבוססת, על הראיות ועל הנסיבות |
| כתב אישום | התביעה עשויה לבקש פסילה עד תום ההליכים | מקבלים את חומר החקירה ובודקים כל שלב |
| גזר הדין | פסילה של שנתיים לפחות, ועונש נוסף | טוענים לעונש, ומבקשים שתקופת הפסילה המנהלית תילקח בחשבון |
כמה אלכוהול מותר
לפי תקנה 169א לתקנות התעבורה, הרף הקבוע בדין לנהג רגיל הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או 50 מיליגרם אלכוהול ב־100 מיליליטר דם. בפועל, לפי הפסיקה ונוהלי משטרת ישראל, רף האכיפה בבדיקת ינשוף לנהג רגיל עומד על 290 מיקרוגרם ומעלה. לנהג חדש, לנהג שטרם מלאו לו 24 שנים, לנהג ברכב ציבורי ולנהג ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק״ג, בזמן הנהיגה בו, חל רף נמוך בהרבה: 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, או 10 מיליגרם ב־100 מיליליטר דם (סעיף 64ב(א)).
| הנהג | הרף |
|---|---|
| נהג רגיל | 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף לפי התקנה, ורף אכיפה של 290 מיקרוגרם ומעלה בבדיקת ינשוף |
| נהג חדש, או שטרם מלאו לו 24 | 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף |
| נהג ברכב ציבורי, או ברכב מסחרי או רכב עבודה מעל 3,500 ק״ג, בזמן הנהיגה בו | 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף |
ההגדרה של "שיכור" רחבה מהמספרים. היא כוללת גם מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או סם, וגם מי שבגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף החומרים שלו, ויש בה חזקה שהריכוז שנמדד היה בגוף בשלוש השעות שלפני הבדיקה, כל עוד לא הוכח אחרת. מי שעבר את הרף שחל עליו עובר את אותה עבירה, עם אותה פסילת מינימום. כשהתוצאה קרובה לרף, טעות המדידה וההפרש בין הנשיפות מקבלים משקל רב יותר. ובתיקים של נהגים צעירים יש שאלה נוספת: האם ביום הבדיקה הנהג באמת השתייך לקבוצה שהרף הנמוך חל עליה, לפי גילו, ותק הרישיון וסוג הרכב. ראו נהג חדש, צעיר ומקצועי.
בכביש
שוטר רשאי לדרוש דגימת נשיפה גם בלי חשד לעבירה, במכשיר שאושר לכך (סעיף 64ב(א1)). דגימת דם או שתן הוא רשאי לדרוש כשהנהג היה מעורב בתאונה, או כשיש חשד סביר שהוא שיכור. בכל דרישה עליו להודיע מה מטרת הדגימה, לבקש הסכמה ולהסביר מה המשמעות של סירוב (סעיף 64ב(ב2)).
נהג שסירב לתת דגימה לפי דרישה כדין נחשב כמי שנהג בשכרות, עם אותה פסילה (סעיף 64ד). וסירוב אינו רק "לא" מפורש: נשיפות חלשות שוב ושוב, עצירה באמצע, או הסכמה שאינה מתממשת עלולות להיחשב סירוב. מנגד, מי שלא היה מסוגל לנשוף בגלל בעיה רפואית, או כשהמכשיר לא עבד, לא סירב. מי שיש לו בעיה כזו אומר זאת מיד, מבקש בדיקה אחרת ושומר את המסמכים הרפואיים, כי טענה שעלתה בשטח חזקה בהרבה מטענה מאוחרת. ראו סירוב לבדיקת ינשוף.
30 הימים הראשונים
שוטר שיש לו יסוד סביר להניח שנהג עבר לעיניו עבירה מהתוספת הרביעית לפקודה, ובהן נהיגה בשכרות, רשאי ליטול את רישיונו. הוא נותן אישור על הנטילה וזימון לקצין בדרגת מפקח ומעלה בתוך שלושה ימים, ועד מועד הזימון האישור משמש כרישיון (סעיף 47). הקצין רשאי לפסול ל־30 ימים, כשיש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום. זו סמכות שבשיקול דעת, ולכן השימוע הזה אינו טקס: מגיעים אליו עם מסמכים על התלות ברישיון ועל עבר הנהיגה, וטוענים לפסילה קצרה יותר או לאי פסילה. כשהקצין שוכנע שלא יוגש כתב אישום, הוא מחזיר את הרישיון.
שתי טעויות עולות כאן ביוקר. הראשונה היא לא להגיע לזימון: מי שלא מגיע עלול להיפסל בהיעדרו, ומאותו מועד נהיגה היא נהיגה בזמן פסילה. השנייה היא להשאיר את הרישיון בבית. הפסילה מתחילה ממתן ההחלטה, אבל הימים שעד מסירת הרישיון לרשות אינם נמנים, כך שמי שמחזיק את הרישיון בבית מאריך את הפסילה של עצמו.
על הפסילה המנהלית אפשר לבקש מבית המשפט לבטל אותה, ובית המשפט רשאי לבטל, בתנאים או בלעדיהם, כששוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור (סעיף 48). זה אינו הדיון על האשמה: בית המשפט בוחן את הראיות לכאורה ואת המסוכנות. מתאימות לבקשה כזו טענות על פגם בבדיקה, בזמנים, במכשיר או בזיהוי, עבר נהיגה נקי, ופגיעה חריגה, כמו תלות ברישיון לפרנסה או לטיפול בבן משפחה, עם מסמכים. לעיתים בית המשפט מבטל בתנאים, למשל נהיגה לצורכי עבודה בלבד. ראו פסילה מנהלית. ובעבירות מסוימות הקצין רשאי גם להשבית את הרכב ל־30 ימים, כשבעל רכב שלא נהג יכול לבקש לבטל, כפי שמוסבר במאמר על השבתת רכב.
חומר החקירה
אחרי כתב אישום ההגנה מקבלת את חומר החקירה (סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי), ועוברת על כל שלב בבדיקה:
| המסמך | מה בודקים בו |
|---|---|
| דוח הפעולה | למה נעצר הרכב, ואיך תוארה התנהגות הנהג |
| שעות העצירה והבדיקה | אם נשמר זמן ההמתנה שנועד בין היתר למנוע השפעה של אלכוהול בפה |
| תעודת הבדיקה | התוצאות, מספר הנשיפות וההודעות שהופיעו. נשיפות שנפסלו או פער גדול ביניהן דורשים הסבר |
| יומני הכיול והתחזוקה | אם המכשיר היה תקין במועד, ואם המפעיל הוסמך |
| טופס סימני השכרות | הליכה, דיבור, עיניים וריח. פער בין תוצאה גבוהה לתיאור של נהג תקין, או להפך |
| מצלמות גוף וניידת | אם הן מאשרות או סותרות את הכתוב. מבקשים אותן מוקדם, לפני שהן נמחקות |
פגם באחד השלבים אינו מבטל תמיד את התיק, אבל לפעמים הוא משנה אותו. ההרחבה במאמר על ראיות בתיק ינשוף.
העונש
נוסף על העונש, בית המשפט פוסל לשנתיים לפחות, ולארבע שנים לפחות כשהנהג הורשע בעבירה כזו בשנה שקדמה. הוא רשאי לקצר רק בנסיבות מיוחדות שיפרט (סעיף 39א), וטענה כזו מתקבלת לעיתים רחוקות ורק עם תשתית מתועדת. מה שנשקל בטיעון לעונש הוא עבר נקי, התלות של הנהג ומשפחתו ברישיון, ואצל נהג צעיר או מקצועי הפגיעה בלימודים, בשירות או במשרה. בגזר הדין אפשר לבקש שבית המשפט יתחשב בתקופה שבה הנהג כבר היה פסול.
מי שהורשע בעבירה מהרשימה שבסעיף 40א, ובהן נהיגה בשכרות, גרימת מוות ברשלנות, הפקרה ונהיגה בזמן פסילה, ובעשר השנים שקדמו כבר הורשע פעמיים לפחות באחת מהן, צפוי לפסילה של עשר שנים לפחות, ובמצבים מסוימים לפסילה לצמיתות. כמה עבירות באירוע אחד נספרות כעבירה אחת, ולכן בתיק כזה בודקים קודם את הגיליון: תאריכים וסוגי עבירות. ראו נהיגה בשכרות פעם שנייה.
ובזמן הפסילה לא נוהגים. נהיגה בזמן פסילה היא עבירה נפרדת שעונשה המרבי שלוש שנות מאסר (סעיף 67), והיא עצמה ברשימת העבירות שמובילות לפסילות הארוכות של נהג חוזר. כך תיק אחד של שכרות הופך לשניים. ראו נהיגה בזמן פסילה.
מקורות
- פקודת התעבורה [נוסח חדש], סעיפים 39א, 40א, 47, 48, 57א, 62(3), 64ב, 64ד, 67
- תקנות התעבורה, התשכ״א-1961, תקנה 169א
- פסיקה ונוהלי משטרת ישראל בעניין רף האכיפה בבדיקת ינשוף
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, סעיף 74
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית
