הרבה אנשים חיים שנים עם תחושה שיש עליהם "תיק", בלי לדעת מה בדיוק רשום, מי רואה את זה ומתי זה ייעלם. התשובות נמצאות בחוק אחד, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שנכנס לתוקף ב־2022, והן מדויקות ומקלות יותר ממה שרוב האנשים מניחים. בישראל יש שני מרשמים, שניהם חסויים, ומעסיק רגיל אינו רשאי לדרוש אף אחד מהם. הרשעה מתיישנת ואחר כך נמחקת לפי לוח זמנים קבוע, ותיק שנסגר בעבירה שאינה פשע מתבטל ככלל אחרי שבע שנים.
רוב הטעויות בנושא הזה נובעות מכמה אמונות שחוזרות שוב ושוב:
| מה אנשים חושבים | מה החוק קובע |
|---|---|
| "התיק נסגר, אז אין עליי כלום" | תיק שנחקרת בו כחשוד ונסגר נשאר במרשם המשטרתי לתקופה, אלא אם נסגר בעילה של חוסר אשמה (סעיף 27) |
| "מעסיק יכול לבקש תעודת יושר" | מעסיק רגיל אינו רשאי לדרוש מידע פלילי, גם בהסכמתך, ודרישה כזו היא עבירה (סעיפים 3, 42) |
| "אביא לו תדפיס ויהיה שקט" | מי שעיין במידע על עצמו לא ימסור אותו אלא למי שהמידע עליו (סעיף 4(ה)) |
| "הרשעה נשארת לכל החיים" | רוב ההרשעות מתיישנות ואחר כך נמחקות, ורק רשימה מצומצמת של עבירות חמורות אינה מתיישנת (סעיפים 19, 22, 24) |
| "זיכוי מוחק הכול" | זיכוי נרשם במרשם המשטרתי, אבל מידע עליו אינו נמסר, למעט חריג מצומצם (סעיף 32) |
| "על רישום ישן חייבים לספר כששואלים" | על פרט שהתיישן או נמחק, על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים אין חובה לספר למי שאינו זכאי לקבל את המידע (סעיף 37) |
שני מרשמים
המרשם הפלילי כולל בעיקר הרשעות, וגם החלטות שאדם ביצע עבירה בלי שהורשע וצווים מסוימים. המרשם המשטרתי כולל, בעבירות פשע ועוון, את מה שלא הסתיים בהרשעה: חקירות ומשפטים תלויים, תיקים שנסגרו, הסדרים מותנים, אישומים שבוטלו, הליכים שעוכבו וזיכויים (סעיף 27). תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה אינו נרשם בו כלל.
כאן נמצא ההסבר לכך שאנשים שמעולם לא הורשעו מגלים שיש עליהם רישום. כמעט תמיד מדובר בתיק שנסגר מחוסר ראיות או מנסיבות העניין, ונשאר במרשם המשטרתי. ההבדל בין המרשמים מוסבר בפירוט במאמר מרשם פלילי לעומת מרשם משטרתי.
איך בודקים מה רשום
כל אדם זכאי לעיין במידע הפלילי על עצמו (סעיף 4). העיון נעשה בתחנת משטרה, על מסך, ואסור לצלם או להעתיק. תדפיס נמסר רק לעורך דין עם ייפוי כוח מיוחד, לשם ייצוג לפני בית משפט או לפני גוף שזכאי לקבל מידע פלילי. הורה רשאי, באישור קצין, לעיין במידע על ילדו הקטין, וכשאדם אינו יכול להגיע בעצמו, למשל בגלל מצב בריאותי או שהייה בחו״ל, קרוב עם ייפוי כוח יכול לעיין במקומו.
בעיון כזה כדאי לבדוק כמה דברים: אילו הרשעות רשומות, מתי ניתן פסק הדין ומה היה העונש; אילו תיקים סגורים מופיעים ובאיזו עילה נסגר כל אחד; אם יש תיק סגור בעבירה שאינה פשע שחלפו שבע שנים מיום האירוע ועדיין מופיע; אם יש תיק פתוח שלא ידעת עליו; ואם נפלה טעות בפרט כלשהו. הפירוט במאמר איך בודקים מה רשום עליי.
מי רשאי להיחשף למידע
החוק בונה את המסירה במעגלים, וכל מעגל רחב פחות מקודמו. רשויות חקירה ותביעה רואות את המידע לשם תפקידן. גופים שמנויים בתוספת הראשונה לחוק מקבלים מידע מהמרשם הפלילי למטרות שהוגדרו להם. גורמים שמחליטים על מתן זכות, כמו רישיון או מינוי, מקבלים מידע רק כשהחוק מסמיך אותם, ובדרך כלל רק בהסכמתך ובלי פרטים שהתיישנו (סעיפים 11, 12). מוסדות שעובדים עם ילדים מקבלים מידע במסלול משלהם. מעסיק רגיל, בעל דירה, בנק וחברת ביטוח אינם ברשימה, ואינם רשאים לדרוש מידע פלילי.
מי שזכאי לקבל מידע עליך לשם מתן זכות צריך ככלל להודיע לך בכתב שהוא מבקש אותו (סעיף 6), וזו הזדמנות להגיש הסבר. ומי שאינו זכאי לקבל מידע מסוים אסור לו להביא אותו בחשבון, גם אם הגיע אליו בדרך אחרת (סעיף 38). הפירוט במאמר מי רשאי לקבל מידע.
תיק פתוח הוא מקרה מיוחד. מידע עליו נמסר ככלל לגופים שרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי (סעיף 30), אבל כשאין מידע פלילי אחר, אסור לשלול ממך זכות רק בגלל תיק שלא הוגש בו כתב אישום, אלא אם יש לו זיקה לזכות וחומרת העבירה מצדיקה זאת עד סיום ההליכים (סעיף 36(ד)). חקירה בעבירת אלימות במשפחה יכולה להיות קשורה לרישיון נשק, למשל. חקירה בעבירת מס, הרבה פחות. ראו תיק תלוי ועומד.
התיישנות ומחיקה
הרשעה עוברת שני שלבים. בהתיישנות היא מפסיקה להימסר לרוב הגופים שהיו רשאים לקבל אותה. במחיקה היא נחשבת מחוקה, ונמסרת רק לגורמים מעטים מאוד.
| העונש שנגזר על בגיר | התיישנות, מיום פסק הדין | מחיקה, מתום ההתיישנות |
|---|---|---|
| בלי מאסר ובלי רישום נוסף | 4 שנים, ו־5 בעבירות מין, אלימות או סמים | 4 שנים, ו־5 בעבירות מין, אלימות או סמים |
| בלי מאסר, עם רישום נוסף | 7 שנים | 7 שנים |
| מאסר של עד 5 שנים | 7 שנים בתוספת תקופת המאסר | 7 שנים |
| מאסר של יותר מ־5 שנים | 10 שנים בתוספת תקופת המאסר | 10 שנים |
החישוב אינו תמיד פשוט. מאסר על תנאי שהופעל נחשב מאסר. התקופה נמנית מיום פסק הדין אבל אינה מסתיימת לפני שהעונש כולו רוצה (סעיף 18). ומי שהורשע שוב בתקופת המחיקה, כל הפרטים שלו נמחקים יחד, בתום התקופה המאוחרת (סעיף 21(ג)). הטעויות הנפוצות הן לספור מיום העבירה, או לשכוח מאסר על תנאי שהופעל.
בעבירות מסוימות אין התיישנות ואין מחיקה, כמו עבירות שאינן מתיישנות גם לעניין העמדה לדין, ועבירות חמורות שבהן נגזר מאסר ממושך מעל רף שהחוק קובע (סעיף 24). לא כל הרשעה בעבירה חמורה נכנסת לרשימה, כי יש גם תנאי של העונש בפועל, כפי שמוסבר במאמר על רישום שאינו מתיישן. ונשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופות התיישנות ומחיקה של אדם מסוים (סעיף 25), במסלול חריג שנבחן לפי השיקום והזמן שחלף.
מי שבית המשפט הסתפק לגביו בצו מבחן, בשירות לתועלת הציבור או בהתחייבות, בלי הרשעה, נמצא במצב אחר לגמרי: המידע נמסר מלכתחילה לגופים מצומצמים, מתיישן ביום ההחלטה ונמחק כעבור חמש שנים (סעיף 17). זו אחת הסיבות שבגללן אי הרשעה חשובה כל כך.
כששואלים אותך
כשהשאלה מגיעה ממעסיק רגיל, בטופס או בראיון, החוק ברור: אסור לו לדרוש את המידע, והסכמתך אינה מכשירה את הדרישה. אפשר להשאיר את השאלה ריקה, או לומר בנימוס שלפי החוק אין חובה לענות עליה. כשהיא מגיעה מגוף שהחוק מסמיך, כמו רשות רישוי או מוסד שעובד עם ילדים, המידע עובר אליו ישירות מהמשטרה, ומה שנשאר לעשות הוא לבדוק מראש מה יעבור ולהכין הסבר ומסמכים. ומי שזקוק למידע לצורך ויזה יכול לבקש שיימסר לנותן הזכות במדינה הזרה, בלי פרטים שהתיישנו או נמחקו (סעיף 15).
ההגנה החשובה ביותר נמצאת בסעיף 37. על פרט רישום שהתיישן או נמחק, על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים אינך חייב לספר למי שאינו זכאי לקבל את המידע, ולא תישא באחריות על כך, גם כשחוזה או טופס דורשים "גילוי מלא". ההגנה הזו אינה חלה על הרשעה שעדיין לא התיישנה ועל תיק פתוח. גם אז אין חובה לענות למי שאינו רשאי לשאול, אבל הדרך היא לסרב לענות, לא לשקר. ראו שאלות על עבר פלילי ומעסיק דורש תעודת יושר.
לנקות את הרישום
לא כל רישום צריך לחכות לשעון. כשתיק נסגר מחוסר ראיות או מנסיבות העניין, אבל החומר מלמד שהעבירה לא נעברה או שלא אתה עברת אותה, אפשר לבקש מהתובע לשנות את העילה לחוסר אשמה, ואז התיק יוצא מהמרשם המשטרתי (סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי). קצין משטרה בכיר רשאי גם לבטל רישום של תיק סגור לפני תום שבע השנים, לפי אמות מידה שמתחשבות בזמן שחלף, בגיל ובנסיבות (סעיף 33). כשהרישום שגוי, בעבירה, בתאריך או בעילה, מבקשים לתקן אותו. ובמקרים חריגים פונים לנשיא. כל אחד מהמסלולים מוסבר בנפרד: שינוי עילת סגירה, ביטול רישום משטרתי ותיקון טעות ברישום.
רוב האנשים בודקים את הרישום שלהם רק כשהוא כבר מפריע: בקשה לרישיון נשק שנדחתה, ויזה שמתעכבת, משרה שדורשת בדיקה. אז כל פעולה נעשית בלחץ זמן. מי שבודק קודם יכול לגלות תיק שהיה צריך להתבטל ולא התבטל, עילת סגירה שאפשר לשנות, או הרשעה שקרובה להתיישנות, ולפעול בשקט.
מקורות
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט-2019, סעיפים 3, 4, 6, 11, 12, 15, 17, 18, 19, 21, 22, 24, 25, 27, 30, 32, 33, 36(ד), 37, 38, 42
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, סעיף 62(ב)(4)
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית
