עד לאחרונה, שוטר שרצה להיכנס לחנות או לבית כדי לקחת הקלטה ממצלמת אבטחה היה צריך אחת משתיים: הסכמה של המחזיק, או צו חיפוש משופט. מ־20 ביולי 2026 יש דרך שלישית. הוראת שעה שנוספה לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מתירה לשוטר להיכנס ולחפש בלי צו, כשמדובר במצלמה או בתיעוד שעשויים לשמש ראיה לעבירה חמורה. ההוראה תקפה עד 30 ביוני 2027.
מתי זה מותר
החוק לא פתח את הדלת לכל חקירה. החיפוש מותר רק כשכל התנאים האלה מתקיימים יחד:
| תנאי | מה כתוב בחוק |
|---|---|
| חשד סביר וטרי | התעורר "זה מקרוב" חשד סביר שבבית או במקום יש תיעוד או מצלמה |
| סוג העבירה | פשע חמור, כלומר עבירה שדינה עשר שנות מאסר או יותר, או סחיטה באיומים, גביית דמי חסות, החזקה או נשיאה של נשק שלא כדין, וירי מנשק חם באזור מגורים או באופן שמסכן חיי אדם |
| דחיפות | אם לא יחפשו מיד, מטרת החיפוש תסוכל |
| אין זמן לצו | אי אפשר להשיג צו בגלל הצורך לפעול מיד, כדי שהראיה לא תיעלם או תיפגע |
| אישור קצין | אישור של קצין בדרגת רב־פקד ומעלה, בכתב, עם הנסיבות והנימוקים לכך שאין ברירה אלא לחפש מיד ובלי צו |
התנאי האחרון חשוב במיוחד. לא כל שוטר בסיור יכול להחליט על חיפוש כזה בעצמו. האישור צריך להיות כתוב ומנומק, והחיפוש עצמו מתועד לפי נוהלי המשטרה. ההוראה גם מחייבת את המשטרה לדווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה, כל ארבעה חודשים, כמה אישורים ניתנו, בגלל אילו עבירות, ובכמה מקרים נמצא תיעוד. פרקליט המדינה מדווח לוועדה כל שישה חודשים כמה כתבי אישום הוגשו בתיקים כאלה.
מה לא השתנה
הסעיף החדש עוסק בכניסה ובחיפוש אחרי המצלמה או התיעוד. כמה כללים ותיקים ממשיכים לחול עליו.
הראשון הוא עדי החיפוש. חיפוש, עם צו או בלי צו, נערך בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים. החוק מאפשר לוותר על כך רק במקרים מסוימים, למשל כשהדחיפות לא מאפשרת, ואז הנימוקים צריכים להופיע בפרוטוקול, או כשהמחזיק ביקש בעצמו שהחיפוש ייערך בלי עדים.
השני הוא הזכות להיות שם. המחזיק במקום, או מי שהוא שולח, רשאי להיות נוכח בחיפוש. אם הוא מבקש, מוסרים לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו.
השלישי נוגע לתוכן עצמו. חדירה לחומר מחשב, ובכלל זה הפקת פלט ממנו, נחשבת לפי החוק חיפוש שדורש צו של שופט, וצו כזה צריך לפרט את מטרות החיפוש ואת תנאיו. מצלמות אבטחה רבות שומרות את ההקלטות במכשיר ממוחשב. איך הכלל הזה יתיישב עם הסמכות החדשה, למשל כשהשוטרים רוצים לצפות בהקלטה במקום, היא שאלה שבתי המשפט עוד יידרשו לה. מה שברור הוא שתפיסת חפץ שעשוי לשמש ראיה, כמו מכשיר הקלטה, מותרת לשוטר לפי החוק גם בלי צו. על החזרה של ציוד שנתפס תוכלו לקרוא בעמוד על החזרת תפוס.
למי זה נוגע
ברוב המקרים מי שפוגש את הסמכות הזו בכלל לא חשוד. זה בעל העסק שהמצלמה שלו צופה לרחוב שבו נורו יריות, או השכן שהמצלמה בכניסה לבניין שלו קלטה רכב. בשבילו החיפוש הוא בעיקר אי נוחות, וחשוב שיידע שהוא רשאי להיות נוכח ולקבל רשימה של מה שנלקח. מומלץ לא להפריע לשוטרים. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו היא עבירה, ומחלוקת על החוקיות של החיפוש מבררים אחר כך, לא בפתח הדלת.
למי שכן חשוד בתיק, השאלה אם החיפוש נעשה כדין יכולה להיות מהותית. ההלכה הפסוקה מאפשרת לבית המשפט לפסול ראיה שהושגה שלא כדין, כשקבלתה תפגע באופן משמעותי בזכות להליך הוגן. כשהחוק דורש חשד טרי, עבירה מהרשימה, דחיפות ואישור כתוב ומנומק של רב־פקד, כל אחד מהתנאים האלה הוא נקודה שבודקים בחומר החקירה: האם היה אישור, מתי ניתן, ומה נכתב בו.
למה זה עלה עכשיו
ההוראה נחקקה כהוראת שעה, כלומר לתקופה מוגבלת, ועם חובות דיווח מפורטות לכנסת. זו דרך שבה המחוקק מנסה סמכות חדשה ובוחן אותה לפני שהוא מחליט אם להאריך אותה. לכן כדאי לעקוב אחרי הדיווחים, ואחרי השאלה אם הוראת השעה תוארך אחרי יוני 2027. על הזכויות בחקירה עצמה, אם השוטרים מבקשים גם לחקור, תוכלו לקרוא במדריך לחקירה במשטרה, ועל חיפוש בטלפון הנייד במאמר על חיפוש בטלפון.
מקורות
- פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט-1969, סעיפים 23א, 25(א)(5), 25(ג), 25(ד), 25(ה), 26, 28, 32
- חוק העונשין, התשל״ז-1977, סעיפים 144(א), 144(ב), 340א(ב), 428, 428א
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית
