סעיף 244 לחוק העונשין קובע שמי שעושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, או להביא לידי עיוות דין, צפוי לשלוש שנות מאסר. הסעיף נותן דוגמאות: סיכול הזמנתו של עד והעלמת ראיות, אבל הוא חל גם על כל דרך אחרת. וחשוב מכל: "הליך שיפוטי" בסעיף הזה כולל גם חקירה פלילית.
מה נחשב שיבוש
הדוגמאות הנפוצות הן ניסיון להשפיע על עד או על מתלונן, תיאום גרסאות עם חשודים אחרים, מחיקה או השמדה של הודעות, קבצים או חפצים שקשורים לאירוע, ובקשה ממישהו לא להגיע לחקירה או לשנות את מה שיאמר. העבירה דורשת כוונה למנוע, להכשיל או לעוות את ההליך. לכן שיחה תמימה עם חבר שהיה באירוע אינה שיבוש מעצם קיומה, אבל היא עלולה להיראות כך, ולהצריך הסבר.
למה זה מחמיר את המצב
גם כשאין כתב אישום על שיבוש, החשש לשיבוש הוא אחת מעילות המעצר המרכזיות בתחילת חקירה. כל מגע עם עדים, ובמיוחד עם המתלונן, עלול להוביל להארכת מעצר או לתנאי שחרור מחמירים יותר. אחרי שחרור בתנאים, מגע כזה הוא לרוב גם הפרת תנאים. ראו דיון הארכת מעצר והפרת תנאי שחרור.
מה לא לעשות בזמן חקירה
מי שנחקר, או יודע שעומדים לחקור אותו, צריך להימנע מכל מגע עם המעורבים בנושא החקירה, לא למחוק דבר מהטלפון, ולא לבקש מאיש לומר או לא לומר משהו. אם יש צורך אמיתי לדבר עם מישהו מהמעורבים, למשל בן משפחה או שותף לעסק, כדאי לברר קודם עם עורך דין איך עושים זאת.
חוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיף 244
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית