סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לכל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השנייה לחוק, על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט. מי שמגיש את הקובלנה נקרא קובל, והוראות החוק על כתב אישום ועל תובע חלות גם עליה ועליו, בשינויים המתאימים (סעיף 70).
באילו עבירות
התוספת השנייה מונה רשימה סגורה. בחוק העונשין היא כוללת, בין היתר, תקיפה סתם (סעיף 379), תקיפה הגורמת חבלה של ממש (סעיף 380), היזק בזדון לנכס (סעיף 452) ועבירות נוספות שמנויות שם. התוספת כוללת גם עבירות לפי חוקים אחרים, כמו חוק זכות יוצרים וחוק הגנת הצרכן בהוראות מסוימות.
שני חריגים חשובים: עבירות לפי חוק העונשין שבתוספת אינן נכללות כשנעברו כלפי בן משפחה, כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה. וקובלנה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו מחייבת הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69).
איך נראה ההליך
קובלנה מתנהלת כמו משפט פלילי לכל דבר: יש הקראה, תשובה לאישום, הוכחות, הכרעת דין, ואם יש הרשעה, גזר דין. הנאשם זכאי לאותן הגנות, והקובל צריך להוכיח את האשמה באותה רמת הוכחה כמו המדינה. ההבדל הוא שאין מאחורי האישום חקירה משטרתית מסודרת, והקובל צריך להביא בעצמו את הראיות והעדים.
למי זה רלוונטי
לנאשם, קובלנה דורשת אותה רצינות כמו כתב אישום של המדינה, גם כשהיא נראית אישית או נקמנית. לעיתים קובלנה מוגשת אחרי שהמשטרה סגרה את התיק, ולעיתים במקביל לסכסוך אזרחי. כדאי לבדוק מיד אם העבירה בכלל מופיעה בתוספת, ואם חל אחד החריגים. ראו גם קיבלתי כתב אישום.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 68, 69, 70, התוספת השנייה
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית