צו הגנה ניתן לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, ורק בין בני משפחה, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק. ההגדרה כוללת גם מי שהיה בן משפחה בעבר, כמו בן זוג לשעבר. כשאין קשר משפחתי, הכלי המתאים הוא צו למניעת הטרדה מאיימת. לקריאה נוספת: ההבדל בין צו הגנה לצו הטרדה מאיימת.
מי רשאי להגיש
בן המשפחה עצמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או לפי חוק ההגנה על חוסים (סעיף 3). כלומר, לא רק הנפגע. לעיתים המשטרה עצמה מגישה בקשה אחרי תלונה. מידע נוסף במאמר צו לבקשת המשטרה.
לאיזה בית משפט
החוק מגדיר "בית משפט" לעניין צו הגנה: בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון (סעיף 1). התקנות קובעות שהבקשה מוגשת לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגורים הקבוע של המוגן, כלומר של מי שהצו נועד להגן עליו (תקנה 2(א1)).
בית המשפט רשאי לדון בבקשה גם כשהמוגן אינו גר באזור השיפוט, מטעמים שיירשמו (תקנה 2(ג)). ואם נתן צו במצב כזה, הוא מעביר את העניין לבית המשפט של מקום המגורים, אלא אם החליט אחרת. אחרי ההעברה, כל בקשה נוספת באותו עניין מוגשת לבית המשפט שאליו הועבר (תקנה 2(ד)).
מה מגישים
בקשה בכתב, עם הנימוקים, על גבי הטופס שבתוספת לתקנות, ותצהיר שמאמת את העובדות, מטעם המבקש או מטעם מי שיודע את הפרטים (תקנה 2(א), (א1)).
התצהיר הוא לב הבקשה. בית המשפט צריך לראות אחת משלוש העילות שבסעיף 3: אלימות, עבירת מין או כליאה שלא כדין סמוך לפני הבקשה; התנהגות שנותנת בסיס סביר להניח שהאדם מהווה סכנה גופנית ממשית; או התעללות נפשית מתמשכת, או התנהגות שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של החיים. ראו העילות לצו הגנה.
כדאי לכתוב בתצהיר עובדות ולא הערכות: מה קרה, מתי, איפה, מי היה שם, ומה נאמר. אירוע אחרון ומפורט חשוב יותר מתיאור כללי של שנים. ולצרף את מה שתומך בו: תמונות, תיעוד רפואי, הודעות, אישור על הגשת תלונה. הרחבה במאמרים ראיות בבקשה לצו והודעות WhatsApp כראיה.
מועד הדיון
במעמד הגשת הבקשה נקבע מועד לדיון, מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר משבעה ימים מהגשתה (תקנה 4). בתקופת הוראת השעה, כשבית המשפט מורה על הערכת מסוכנות, הדיון יכול להיקבע עד עשרה ימים.
צו במעמד צד אחד
בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד, כלומר בלי לשמוע את המשיב, ואז הדיון בנוכחות שני הצדדים מתקיים בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו (סעיף 4(א)). יש חריג: צו שמבוסס על עילת ההתעללות הנפשית המתמשכת יינתן רק במעמד שני הצדדים, אלא אם המשיב הוזמן כדין ולא הגיע (סעיף 4(ג)). הנושא מפורט במאמרים צו במעמד צד אחד והתעללות נפשית כעילה.
ההודעה למשיב
המשיב מקבל הודעה על מועד הדיון, ומוזמן להגיש תצהיר נגדי עד הדיון. כשניתן צו במעמד צד אחד, הוא מקבל גם את העתק הצו, את הבקשה ואת נספחיה (תקנה 5). כלומר, כל מה שנכתב בבקשה יגיע אליו. גם זו סיבה לכתוב בזהירות ובדיוק.
בדיון
מי שנתן תצהיר צריך להתייצב, כדי שיהיה אפשר לחקור אותו על התצהיר (תקנה 6(א)). המבקש עלול להיחקר בחקירה נגדית. מומלץ להתכונן לכך: לקרוא שוב את התצהיר, ולדעת להסביר כל פרט בו. לקריאה נוספת: הכנה לדיון בבקשה לצו.
מבקש שקיבל הודעה על מועד הדיון ולא הגיע, עלול לראות את הבקשה נמחקת או נדחית, ולהיות מחויב בהוצאות, אלא אם נמנע ממנו להגיע מסיבות שאינן תלויות בו (תקנה 6(ב)). כשהמשיב לא מגיע, בית המשפט רשאי להאריך את הצו, לבטל אותו או לשנות אותו גם בלעדיו (סעיף 4(ב)).
כמה זמן הצו בתוקף
עד שלושה חודשים, עם הארכות עד שישה חודשים בסך הכול. מנימוקים מיוחדים, עד שנה, ומנימוקים מיוחדים נוספים, עוד שנה (סעיף 5(א)). מידע נוסף במאמר משך הצו והארכתו.
בקשה קנטרנית
החוק מגן גם על המשיב. כשבית המשפט דוחה בקשה וקובע שהיא קנטרנית, הוא רשאי לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המדינה ולטובת מי שנפגע, ובפיצוי נאות (סעיף 11). זה אינו מצב שכיח, אבל הוא מזכיר שבקשה צריכה להישען על עובדות, ולא להיות כלי בסכסוך על רכוש או על ילדים. הרחבה במאמר בקשה קנטרנית.
לצד הבקשה
צו הגנה אינו תלונה במשטרה, ואינו מחליף אותה. אפשר להגיש בקשה לצו בלי תלונה, ואפשר להגיש את שתיהן. ולפעמים, לצד הצו, מתנהל הליך פלילי.
מקורות
- החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, סעיפים 1, 3, 4, 5, 11
- תקנות למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, תקנות 2, 4, 5, 6
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית