סעיף 329(א) לחוק העונשין קובע עונש של עד עשרים שנות מאסר למי שעושה אחד ממעשים מסוימים, כשהוא עושה אותו בכוונה להטיל באדם נכות או מום, לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין. המעשים המנויים בסעיף כוללים פציעה או גרימת חבלה חמורה שלא כדין, ניסיון לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן אחר, ושימוש בחומר נפיץ או בנוזל משתך.
הכוונה היא לב התיק
"חבלה חמורה" היא חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או כזו שפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות, או מגיעה כדי מום קבע (סעיף 34כד). אבל גם כשנגרמה חבלה קשה, העבירה לפי סעיף 329 דורשת להוכיח את הכוונה המיוחדת. מכאן שחלק גדול מהעבודה בתיק כזה הוא על השאלה מה רצה הנאשם להשיג: האם היה תכנון, באיזה כלי השתמש, כמה מכות ולאן, מה נאמר לפני ואחרי, ואיך הסתיים האירוע.
כשהכוונה אינה מוכחת, התוצאה יכולה להיות הרשעה בעבירה קלה בהרבה, כמו חבלה חמורה בלי הכוונה המיוחדת או תקיפה הגורמת חבלה. הפער בעונש המרבי בין העבירות האלה גדול מאוד, ולכן גם המשא ומתן עם התביעה נסוב פעמים רבות על סעיף העבירה עצמו.
כלפי בן משפחה
כשהעבירה נעברה כלפי בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 382(ב), העונש לא יפחת מחמישית העונש המרבי, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, והמאסר לא יהיה כולו על תנאי בהיעדר טעמים מיוחדים (סעיף 329(ב), (ג)).
מעצר
בעבירות בחומרה כזו, התביעה מבקשת לא פעם מעצר עד תום ההליכים. הדיון בראיות לכאורה, ובמיוחד בראיות לכוונה, מתחיל כבר בשלב הזה. ראו מעצר עד תום ההליכים.
חוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיפים 34כד, 329
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט, על בסיס לימוד מעמיק ומפורט של חומר החקירה והראיות בכל תיק.
הדרך המקצועית